איך את\ה מגדיר\ה את עצמך??



חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

המלך פאר (70)
ברק יוסף (41)
good123 (40)
doron (27)
בנדורה (46)
DL2000 (39)
zhadik (48)
CAFEZOHAR (41)
לתמונות נוספות...

הנישואין התרוממות וצמיחה הדדית

ראשי >זוגיות ואהבה>הנישואין התרוממות וצמיחה הדדית
bgy
 הנישואין -התרוממות וצמיחה הדדית

ההתקשרות ההדדית בין איש לאישה נקראת בלשון הקודש בשם: "נישואין". משמעות מושג זה היא: העלאה והתרוממות. הנישואין מקבלים תוקף על ידי מעשה ה"קידושין", שגם שמו מורה על התקדשות והתרוממות.

הנישואין הינם הצעד האציל ביותר של האיש, והם גם מבחן האמת של האישה. במסגרת ביתם ניתנים לאיש ולאישה כאחד יכולת ושדה פעולה להגשמת הערכים והאידיאלים הנעלים ביותר. קשר הנישואין כולל את כל ההיבטים של יחסי אנוש: אורך רוח, אדיבות ונימוס, תבונה ותושיה, התחשבות הדדית, איפוק והבלגה - כל אלו הם יסודות חשובים לבניין חיי נישואין מאושרים.

החירות היא פסגת החיים המשותפים של שני בני הזוג. חירות פירושה: אפשרות מרבית לגדילה ולהתפתחות בצוותא, ללא תנאים מגבילים ומפריעים. חירות פירושה גם החובה והזכות כאחד, לגדול ולהתקדם בכיוון החיובי.

טקס הכלולות הוא רק הבסיס לחיי הנישואין. הוא הצעד הראשון והקובע, המאפשר לבני הזוג להתחיל את חייהם החדשים והמשותפים, ליצור ביניהם אחדות מלאה ולצעוד יחדיו. אולם עליהם לזכור, כי לאחר כניסתם לחופה עדיין ארוכה הדרך לפניהם עד שיזכו להגיע אל שיא הבשלות והגדילה המשותפת. על ידי הנישואין, שתי זהויות נפרדות יוצרות זהות אחת, המבוססת על הבנה הדדית ועל עשייה מאוחדת. מתוך שני "אני", מתהווה וצומח "אנחנו" אחד.

במצב חדש זה אסור לבני הזוג לקפוא על שמריהם. עליהם להתפתח בכוחות משותפים ומתוך הרמוניה מלאה. רק כך תהיה שאיפת הגדילה המשותפת בת קיימא, ותצמיח פירות משובחים.

 

שמירת היחודיות בתוככי האחדות

הנישואין הינם מבחן עליון לאיש ולאישה כאחד. התלות ההדדית והאינטימית דורשת הסתגלות מהירה ויציבה. כדי להתמודד בהצלחה במכלול הבעיות של חיי נישואין, על האיש והאישה להקדיש את כל כוחותיהם השכליים והרגשיים באופן יעיל ופורה למען מטרה משותפת זו. רק אז מובטחת צמיחה מאוחדת. אין לך דבר מעציב ומצער יותר לאיש או לאישה, מאשר איבוד הזהות האישית או הטשטשותה. יש בכך משום הקהיית הכוח היוצר והפורה והחלשתו. על הקשר החדש לאחד בקרבו את מעלות שניהם. כך יצליחו האיש והאישה להשלים זה את זה בבנין החדש שהם מקימים יחדיו. לא טוב לכפות על האישה דימוי גברי, וכן להפך, אין לכפות על הגבר דימוי נשי. על כל אחד מהם לפתח את תכונותיו ואת סגולותיו האישיות, הן בגופו והן ברוחו, ולתרום את חלקו לבניין הבית החדש.

 

הנישואין תורמים לכל אדם

הנישואין מיטיבים עם האדם בכל תחומי החיים. אם נתבונן במכלול הבעיות הנפתרות על ידי הנישואין, נראה בבירור את יד ה', ולא נוכל להגדיר את המצב באופן שונה מאשר "נס". חיי האדם מתנהלים בשלושה מישורים: פיזי, רגשי ורוחני. לכל אחד ממישורים אלו הנישואין תורמים תרומה חיונית.

השפעת הנישואין והקמת הבית המשותף גלויה ביותר לעין במישור הפיזי. ראשית, הנישואין פותרים את בעיית קיומו של המין האנושי. העמדת צאצאים לבדה אינה מבטיחה קיום זה, שכן יצור אנושי זקוק לטיפול חם, מורכב ומתוחכם בשנות התפתחותו, כדי שיגדל באופן בריא ונורמלי. לאורך שני העשורים הראשונים לחייו זקוק הצעיר לתשומת לב ללא גבול, לסביבה רווית אהבה וחום אנושי ולהדרכה חינוכית מתמדת. מלבד מסגרת הנישואין, לא קיימת מסגרת אחרת, המסוגלת להעניק צרכים אלו כראוי. הדרך היחידה להבטחת התפתחותם של ילדים בריאים בגופם ובנפשם, היא גידולם בתוככי יחידה משפחתית, הבנויה מאב ואם המקדישים את כישוריהם המיוחדים ואת תכונות נפשם הסגוליות לחינוך ילדיהם.

הבעיה השנייה במישור הפיזי, שבאה על פתרונה בחיי הנישואין, היא תחום הדחפים של האדם. הדחף המיני מטריד את האדם ואינו נותן לו מנוח. חיי הנישואין משחררים את האדם מעיסוק מופרז בתחום זה, ומאפשרים לו להתמסר להשגתן של מטרות חייו האמיתיות.

אולם לא רק במישור הפיזי חיוניים הם הנישואין לאדם. גם במישור הרגשי הם תורמים את תרומתם. האדם מטבעו הוא יצור חברתי, וחיי בדידות ימנעו ממנו למצות את מלוא יכולתו. הנישואין מעניקים לאדם חברה נעימה ומשחררים אותו מבדידותו. נוסף לכך, הם מאפשרים את התהוותו ואת קיומו הממושך של הקשר הרגשי העמוק ביותר הקיים בין בני אנוש – קשר האהבה שבין איש לאשתו.

 

התרומה הרוחנית

תרומתם של הנישואין מבחינה פיזית ורגשית לחיים תקינים רבה היא, אולם מן הראוי להדגיש, שהתרומה במישור הרוחני היא התרומה העיקרית.

האדם נברא כדי לעבוד את ה' ולהנות מזיו שכינתו. בחתירתו להשגת מטרות אלו, הוא מגשים את מטרת בריאתו וזוכה לשכר נצחי בעולם הבא. הצלחה אנושית, במובנה האמיתי, היא הגשמת מטרות אלו.

אולם בדרכה של הצלחה זו ניצב מכשול, והוא היצר הרע. יצר זה דוחף את האדם להשתדל בכל כוחו למלא את מאווייו הגשמיים ולרכוש כבוד ומעמד בחברה. ניתן להגדיר זאת במשפט הבא: היצר דואג לכך שהאדם יעבוד את עצמו במקום לעבוד את קונו. אדם שאינו מצליח להתמודד כיאות עם דחפים פנימיים אלו, יסטה בהדרגה מהיעדים האמיתיים שלמען הגשמתם נברא, ויתרכז במישור האנוכי בלבד. הנישואין מאפשרים לאדם להתגבר על נטייתו הטבעית להתרכז בעצמו. ומנתבים את הדחפים מאפיק של מילוי תענוגות עצמיים לאפיק של נתינה והענקה לזולת.

זאת ועוד, הנישואין מסייעים לאדם לחדול מעיסוק מתמיד בצורכי עצמו. הם מחייבים אותו לדאוג לצורכי אשתו וילדיו. ככל שהאדם לומד לחשוב יותר על צורכי זולתו, כך, באותה מידה, הולכות ונחלשות אצלו תאוות הבצע והרדיפה אחר כבוד ושליטה. מעתה הזולת תופס את מקומו של ה"אני" במרכז אישיותו של האדם. שינוי זה מהווה מפתח לצמיחה רוחנית ולהשתלמות הדדית של הבעל ואשתו יחדיו.

 

מהם הדברים הנחוצים ליצירת חיי נישואין מאושרים?

כאמור, בחיי האדם קיימים שלושה מישורים – פיזי, רגשי ורוחני. איזה מהם הוא החשוב ביותר בתהליך יצירת חיי נישואין מאושרים? מאחר והאושר הינו מצב רגשי, נוטים היינו להניח כי המפתח להצלחה טמון במישור הרגשי. אולם למעשה, שונים הם פני הדברים.

האמת היא, שמערכת יחסים רגשית ותקינה בין בני הזוג תלויה ברמתם הרוחנית, כלומר, באותה מידה בה הם למדו להתגבר על אנוכיותם. אושר חיי הנישואין תלוי בגורם יסודי: כל אחד מבני הזוג צריך לחוש שזולתו מסור אליו. נמצא אם כן, שהצד הרגשי של הנשואין נקבע על ידי הצד הרוחני שלהם, המלמדם לדאוג לזולת. רק זוג המוכן לשנן את היסוד האמיתי של חיי הנישואין, את אהבת הזולת, מסוגל להגיע לאושר אמיתי במישור הרגשי.

כמובן, גם למישור הפיזי תפקיד נכבד ביצירת חיי נשואין מאושרים. מלבד העובדה שהוא מאפשר הקמת משפחה ומשחרר את האדם משעבוד לתאוותיו, הוא גם מפתח את הקשר שבין האיש לאשתו. דחפים אלו נבראו באדם כדי לספק לבני הזוג אמצעים לפיתוח הקשר הרגשי ביניהם. אולם יחסים אלה, כלשעצמם, אינם יכולים לעורר אלא רגשות קרבה בני-חלוף. היחסים הפיזיים בין בני הזוג יכולים להשפיע על חיי הנישואין, רק במקביל לכוחה של מערכת היחסים הרגשית שביניהם.

כאשר הצד הפיזי שבנישואין אינו מהווה ביטוי לרגשות, נוצרת תוצאה הפוכה – הרס חיי הנישואין. במצב זה מילוי התאוות הינו אך ורק ביטוי לאנוכיות, והשימוש ביחסים אינטימיים להפקת הנאות גופניות בלבד, חותר תחת היסוד העיקרי של חיי הנישואין.

לעומת זאת, אהבה שעיקרה לאחר הנישואין, מצויה בעלייה מתמדת. יותר מכך, האהבה שבין איש לאשתו מעוגנת בהלכה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" (רמב"ם, הלכות אישות פרק ט"ו). גם הלכות טהרת המשפחה מסייעות להגברת רגשי האהבה ולמניעת שגרה: "כדי שתהיה חביבה על בעלה כבשעת כניסתה לחופה" (מסכת נדה דף ל"א). רעננות והתחדשות מלוות תדיר את האהבה האמיתית. אין זו אהבה שטחית הניזונת מגירויים, אלא אהבה המבוססת על הערכה הדדית, הדדיות המביאה לרגשות אהבה וחיבה כנים ועמוקים.

 

האהבה יהודית

מהי הערובה ליציבות חיי המשפחה? חמימות הרגש וכוחה של האהבה. גורמים אלו מסוגלים להפוך את חיי הנישואין על דאגותיהם הכלכליות, על הגבלותיהם המוסריות ועל חובותיהם החברתיים למעיין של אושר ושל תענוג. בלעדיהם, חיי הנישואין עלולים להפוך לשלשלאות ולכבלים.

אהבה אכן מילה נאה. אך מועלית על השפתיים, וכבר מציתה אש בלבבות צעירים, מעוררת את מעוף דמיונם ומשנה את אישיותם. לעומת זאת, כאשר היא עולה על שפתי אדם מבוגר ומנוסה, היא מעוררת בו אך חיוך קל מהול בחשד. כמה לבבות כבר שברה מלה זו? כמה משפחות הרסה? מה עוללה מלה זו בכוחה המיוחד, וכמה עולמות החריבה?

אהבה חופשית! בני אדם רגילים להיתלות במלים הללו ולהשתכר מצלצולן. לאמיתו של דבר, אהבה זו אינה חופשית כל עיקר. גם לתואר אהבה אין היא ראויה. אדם שחונן במעט כח שיפוט ובביקורת עצמית, ויודע להתחקות אחר שורשי רגשותיו, יבין בנקל כי מילה זו היא אך כסות עיניים לרגש אחר...

אהבה חופשית אינה מהווה יסוד איתן לבניין בית ומשפחה. רק אהבה קדושה, טהורה ונאצלת, היא היוצרת יסוד זה. הביטוי "ודבק באשתו" הכתוב בתורה מרומם מאוד. אנו רואים זאת במילות הפסוק: "אחרי ד' אלקיכם תלכו ובו תדבקון" (דברים י"ג, ה'). חיי המשפחה ביהדות אינם מתבטאים באישות בלבד. הקשר החזק נוצר בעקבות רעיון משותף ומשאת נפש. איש ואשה באים בברית יחד כדי לפעול יחדיו למען רעיון וחזון משותפים. משאת נפש זו ניכרת היטב לאורכן של כל שנות הנישואין.

 

הנישואין – ברית קודש

הנישואין נחשבים לברית קודש המביאה ל"דיצה, חדווה, אהבה, אחווה, שלום ורעות", כנוסח הברכה הנאמרת בשעת הנישואין.

היהדות אינה מתעלמת מתופעות הטבע האנושי ומגילוייו. יותר מכך, בתנ"ך אנו מוצאים תיאורים המשבחים ומהללים את הנאמנות לאשת הנעורים, ורואים ברוך ובעדנה של הנישואין סגולה עילאית.

הנישואין, כחלק בלתי נפרד מהחיים, מאחדים וממזגים את התחום הפיסי שבאדם עם התחום הרוחני שלו. היהדות אינה מתייחסת בצורה שלילית ליסוד הפיסי שבאהבה. היא משתדלת להחדיר ליסוד זה זוך ועדנה.

ברור, שיש גם נישואין כושלים. יש אנשים הנישאים זה לזה רק לפי תכתיב החושים. הם הולכים שולל אחרי מראה העיניים ודחפים בלתי מבוקרים. ומשלים את הצעיר כאילו הוא אוהב אהבת אמת את בת זוגו, אולם רק בהמשך הדרך הם מתפכחים ועומדים על טעותם.

עם זאת, בנישואין יש לשתף את המוח ואת הלב במידה שווה. הבא בברית הנישואין חייב להיות מודע לכך, ששתי יישויות מעורבות בתהליך. המזיגה בין כוחות אלו יוצרת גישה אמיתית, המביאה ברכה.

 

הנישואין והחירות האמיתית

על האיש והאישה להיות מודעים, כי קיימת שכיחות לבעיות בחיי הנישואין, וזאת בשל העובדה שאת הנישואין בונים שני שותפים שונים זה מזה באופיים ובמידותיהם, בעלי חינוך ורקע שונה. משום כך, עליהם להפנים שצדק חברתי חיוני בחוג המשפחה. אנוכיות והעדר התחשבות עשויים ליצור רושם שהעניינים מתנהלים ביעילות, אולם למעשה, הם מביאים בהכרח לידי אומללות. אדם שביתו מתנהל רק לפי הוראותיו, שולל מעצמו את האושר שנוצר בבית כתוצאה משיתוף ומשוויון צודק.

חיי משפחה מוצלחים הם הביטוי הנאות ביותר לחירותו של האדם. זוהי ההזדמנות, הן לאיש והן לאישה, להתעלות בכיוון הנכון. חיי הנישואין דורשים מאיתנו כשרון, הגובל בכשרון אמנותי, לעצב את עצמנו במתכונת של צלם אלוקים שהאדם נברא בו. צעד זה מבטיח התחדשות תמידית הנושאת פירות בדור העתיד.
הוספת תגובה


לקישורים נוספים...