איך את\ה מגדיר\ה את עצמך??



חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

המלך פאר (70)
ברק יוסף (41)
good123 (40)
doron (27)
בנדורה (46)
DL2000 (39)
zhadik (48)
CAFEZOHAR (41)
לתמונות נוספות...

הקדושה ביהדות

ראשי >מאמרים כללי>הקדושה ביהדות
bgy
 הקדושה ביהדות
 
קדושים תהיו כי קדוש אני ה':הפרשה פותחת בצווי להיות קדוש וגם נותנת טעם לצווי "כי קדוש אני ה' ". יש לברר מה זה קדושה ומה המשמעות המעשית של "קדושים תהיו"? רבו הפרושים למושג קדושה והאמת היא שמושג זה הוא כל כך בעייתי ומסובך שגם הפרשנויות שקראתי לא הצליחו ליישב את כל התהיות שיש לי על ה"קדושה". חלקם אפילו הגדילו את האי-הבנה שהייתה לי מלכתחילה. רש"י מפרש את קדושים תהיו :הוו פרושים מן העריות ומן העברה.שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצה קדושה. רש"י למעשה פותח איזשהו פתח להבנת מושג הקדושה אבל מכניס באותה הזדמנות מושג חדש: גדר ערווה שלמעשה מקשה עוד יותר את ההבנה. הרי איך מתקשר נושא של גילוי עריות עם המושג קדושה ומה לזה עם סיבת "כי קדוש אני"? רוב הפרשנים ממשיכים עם המושג "גדר ערווה" ומרחיבים את משמעותו למעט י. לייבוביץ' אשר מסיבותיו הוא מתעלם מהקשר שבין קדושה לבין "גדר ערווה".בעל האורח החיים נכנס לעומק הסוגיה ומתמודד עם הניגוד קדושה/גילוי עריות. הוא דוחה מכל וכול את האפשרות להסביר את הקדושה במניעת החשק המתלווה בקיום יחסי מין. ואין לחשק קשר עם גילוי עריות למרות שעברת גילוי עריות הינה למעשה תופעת לוואי של הצורך הטבעי לקיים יחסי מין. קיום יחסי מין בין גבר ואישה לצורך המשך הקיום האנושי מהווה חלק מהמציאות הטבעית שנוצרה במהלך הבריאה על פי רצונו של הקב"ה, ולא ניתן להתכחש למציאות זאת. ולכן לא יתכן ש"גדר ערווה" ימנע את הצורך האנושי הטבעי ביותר או יתכחש אליו. לגבר ואישה המממשים את זוגיותם, אי אפשר למנוע מהם את התענוג המתלווה לזיווג כפי שבעל האורח חיים כותב: "איך נכחיש המורגש שהחפץ יכירנו ויטעם טעם הדבר ?ואין בכוח בבחינת החושב למנוע ההרגש בזה, כי הרגשתו גדולה ומעוררת כל החושים וההרגשות וכובשת המחשבה לבוא עימהם בטעימת הדבר".ומכאן השאלה הנשאלת ביתר תוקף איך האדם יכול לחתור לקדושה כאשר הוא מתענג בתאוות המין? תשובתו של בעל האו"ח "לזה אמר כי קדוש אני ה' אלוקיכם-פרוש: על דרך אמרם ז"ל כי כל העושה מצווה אחת, שמו יתברך הוי"ה שורה על אבר שבו עשה המצווה...ואם כן, בעשות האדם הדבר לשם מצווה, הנה שם הוי"ה שורה עליו, שהוא קדוש: ובזה אין דבר רע משתלשל מהמעשה. והוא אומרו כי קדוש אני ה' אלוקיכם, דקדק לומר אלוקיכם-לרמוז אל דבקות ה', במתקדש לעשות המעשה לשם מצווה, על דרך אמרו-ואתם הדבקים בה' אלוקיכם. במלים אחרות, ברגע שאדם מכניס את אלוקים לחדר המיטות שלו דהיינו הוא נותן משמעות דתית עמוקה למעשה הגשמי ביותר שבתחום המותר, אז הוא עולה במדרגות הקדושה ומידבק בקב"ה. הקדושה לא מושגת מתוך סיגופים, צומות ועוד תעניות למיניהן ואפילו לא באמצעות תפילות, אלא באותם מעשים גשמיים והרחוקים לכאורה מכל רוחניות. נושא יחסי מין מהווה דוגמא עיקרית ומובהקת אולם ניתן לכלול צרכים טבעיים אחרים כמו אכילה שתייה שינה באותה קטגוריה של צרכים טבעיים-הכרחיים שאפשר להעלות במדרגה של קדושה על ידי שניתן להם משמעות רוחנית.למדנו עד כאן שהמושג קדושה מתקשר איכשהו להכנסת נוכחות אלוקית לכל התהליכים הקיומיים ובמיוחד לתחום המין ולאו דווקא במישור הרוחני טהור.

אולם למרות הכול, שאלת מהות הקדושה נשארה בעינה. מה פרוש שמי שחותר לקדושה גורם לכך ששם ה' שורה עליו כפי שכותב בעל האו"ח? במה זה מועיל לאדם ומה זה נותן לו להידמות לה'? למה הפרשנים קשרו את נושא הקדושה בעיקר לתחום יחסי המין? נראה לי שהתורה נגעה כאן לנקודה האינטימית ביותר ביחסי בני זוג ולא הותירה תחום זה שטח הפקר. בעל ה"זהר נגלה" כותב:אין הקב"ה שורה ואינו נמצא אלא באחד...במי נתקן בקדושה עליונה להיות אחד... אימתי נקרא האדם אחד? בזמן שמזדווג האדם, זכר ונקבה ומתכוון להתקדש כראוי-אז הוא שלם, ונקרא שלם ללא פגם.לפיכך צריך האדם לשמח את אשתו באותה שעה, לזמנה ברצון אחד עמו, ויתכוונו שניהם כאחד לאותו דבר.וכשמצויים שניהם כאחד, אז הם מאוחדים בכול, בנפש ובגוף. בנפש-שדבקים זה בזו ברצון אחד. ובגוף אחד-כמו שלמדנו- שאדם שלא נשא אישה הוא כמו גוף שנחלק: וכאשר מתחברים זכר ונקבה, אז נעשו גוף אחד.נמצא שהם נפש אחת וגוף אחד, ונקראים אדם אחד, אז הקב"ה שורה באחד ומפקיד רוח של קדושה באותו אחד.ואלה קרויים בנים להקב"ה, כמו שנאמר. ולפיכך "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' ". בעל ה"זהר הנגלה" מגלה לנו את עיקרון השלמות והאחדות של קב"ה החובק את היקום ומניע את האדם השלם והאחד לקשור את עצמו אל האחדות החובקת של הקב"ה. שאיפה זו שמקורה בשורש נשמתו מתממשת קודם כל בנטייתו הטבעית לזיווג עם בן/בת זוג .רק אחר הזיווג ,שני בני זוג נקראים אחד ומשלימים שלב אחד בהתחברותם למקורם העליון ועל זה נאמר "אין הקב"ה שורה ואינו נמצא אלא באחד (הזוהר הנגלה).לכן אסור להשאיר תחום האינטימיות הבן-זוגית שטח הפקר מכוון שרק מימוש חווית חיים המשותפים באהבה ואושר מביאה להתחברות הנשמות למקורן העליון שהוא צורך עמוק ואמיתי ביותר של האדם. ולכן יחסי מין אינם אקט מכני למימוש תאוות הבשר ושחרור ה"ליבידו" בלבד. הם אינם אקט הכנעה והשפלה של האישה על יד הגבר או להפך אלא הם צריכים להתקיים תוך אהבה, כיבוד הדדי ושוויוניות ומוכוונים לתהליך הקיומי והשלמת האחדות החובקת את היקום על פי רצון קב"ה. רק כך ניתן להבין דברי בעל או"ח הקדוש:.ואם כן, בעשות האדם הדבר לשם מצווה, הנה שם הוי"ה שורה עליו, שהוא קדוש: ובזה אין דבר רע משתלשל מהמעשה. והוא אמרו כי קדוש אני ה' אלוקיכם, דקדק לומר אלוקיכם-לרמוז אל דבקות ה' במתקדש לעשות המעשה לשם מצווה. הקדושה איננו יותר מושג גבוה, בלתי נתפס לא קשור להווייתו של האדם, אלא להפך; הקדושה, על פי הבנתי, הוא החתירה- ובמלה זו נרצה את דעתו של י. לייבוביץ' -לממש את הנטייה העמוקה לאחדות ולדבקות השוכנת בשורש נשמת האדם, שהיא חלק אלוה ממעל ,בכל תחומי החיים הגשמיים ובחיי המין בפרט, ובזה להידמות לקב"ה שהוא אחד.
הוספת תגובה


לקישורים נוספים...