איך את\ה מגדיר\ה את עצמך??



חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

המלך פאר (70)
ברק יוסף (41)
good123 (40)
doron (27)
בנדורה (46)
DL2000 (39)
zhadik (48)
CAFEZOHAR (41)
לתמונות נוספות...

הוא כינה אותי בכינויי גנאי

ראשי >מידת הכעס>הוא כינה אותי בכינויי גנאי
bgy
הוא כינה אותי בכינויי גנאי

לעיתים קובל בן-זוג, ששותפו לחיים כינהו בכנויי גנאי קשים ביותר, דימה אותו לדמות אכזרית.

Aug 25 200 הרב שמחה כהן

לעיתים קובל בן-זוג, ששותפו לחיים כינהו בכנויי גנאי קשים ביותר, דימה אותו לדמות אכזרית... . לאחר המילים הבוטות האלה, הוא טוען, אין לי יותר מה לעשות עמו, משום שאם הוא סבור שאני דומה לדמות שהזכיר, הרי אין לי כל סיכוי לשנות את דעתו ותפיסתו. עתה גם אם יבקש סליחה אני בטוח שזו תהא מן השפה ולחוץ.


לאחר שהדובר נרגע קמעה, אני שואלו: האם הדברים שנאמרו כלפיך היו ברגעי אהבה, או בהתפרצות של כעס? ברגע של כעס, משיב הדובר. אם כן, אין שום משמעות לדברי הדובר, אני מגיב. מה פירושם של דברים, אני נשאל. הרעיון הוא פשוט, אני משיב. כאשר אדם מטיח בזולתו מילים קשות מתוך כעס, אין הכרח שהוא באמת חושב ומאמין במה שאמר, ושאכן בן-זוגו הוא אכזרי ודומה לדמות שאותה הוא הזכיר, אלא שהוא אומר את המילים והכינויים שהוא סבור שיש בהם תוכן פוגע על פי רגישותו של הנפגע. הוא למד על רגישות זו, לאחר שבמהלך שנות הנישואין הוא הבחין שההגדרות שליליות אלה, הן התארים המרגיזים ביותר את בן-הזוג.


במאמר נוסף ציינתי את דבריו של ד'ר דריקורס, שבנים להורים עיוורים בוכים בפחות דמעות מאשר ילדים אחרים - הם הבחינו שהוריהם אינם מתרשמים מן הדמעות. בנים להורים חרשים בוכים ברמת קול נמוכה יותר מבני גילם, כי הם גילו שהוריהם אינם מתרשמים מזעקותיהם, ולכן הם מניעים יותר את ידיהם ורגליהם כדי למשוך את תשומת לבם של ההורים. ברור שהתינוקות אינם מודעים לצורת קריאתם לעזרה, אלא שהאינטואיציה שלהם, חשה על מה ההורים מגיבים ולמה לא, ולכן הם אינם מפעילים מערכת שאינה עונה על צרכיהם. לעומת זאת הם מפעילים מערכת אלטרנטיבית המסוגלת להפנות אליהם את תשומת לב ההורים.


גם המבוגרים פועלים באותה דרך - כל אדם הוא בעל רגישות לתדמית מסויימת. האחד עשוי להיות רגיש לבטוי 'רוצח', ואחר רגיש לבטוי 'גנב'. יש שאדם רגיש לבטוי 'בטלן', ואחר עשוי להעלב עמוקות מהביטוי 'חלש אופי'. כל אדם קולט בתת-מודעותו במשך שנות הנישואין, מילים או פעולות שהרגיזו את בן-זוגו, וכאשר מתפתח סכסוך שבו מנסה האחד לפגוע בזולתו, הוא שולף את הבטויים הכי מרגיזים, ואותם הוא מטיח בפני זולתו. כל זאת גם אם אינו סבור כלל שבטויים ותארים אלה תואמים אותו. המסקנה היא, שברור איפוא שאין להסיק מסקנות על תדמית בן-זוג בעיני זולתו, על פי הדברים הנאמרים בשעת ריב ומדון.

תהליך דומה קרה לשמואל ודיצה. שמואל סיפר בפגישת דיון עמו שכאשר מתפתחת מריבה בינו לבין רעיתו, היא מקללת את הוריו המנוחים. שאלתיו, אם הוא מאמין שקללותיה משפיעות על מצבם של הוריו, והוא השיב בחיוב. אמרתי לשמואל שכל זמן שרעיתו תחוש שקיללותיה מוציאות אותו מכליו ומרגיזות אותו, היא תמשיך לקלל. לעומת זאת, אם במשך תקופה מסויימת הוא לא יתייחס כלל לקללותיה, היא תאבד את הסיבה לקלל. לאחר חודשיים פגשתיו והוא סיפר לי שנהג כהצעתי ואכן רעיתו הפסיקה לקלל את הוריו

הוספת תגובה


לקישורים נוספים...