איך את\ה מגדיר\ה את עצמך??



חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

המלך פאר (70)
ברק יוסף (41)
good123 (40)
doron (27)
בנדורה (46)
DL2000 (39)
zhadik (48)
CAFEZOHAR (41)
לתמונות נוספות...

חיפוש משמעות

ראשי >מאמרים כללי>חיפוש משמעות
bgy
חיפוש משמעות

נסיון המדע להבין את העולם מתבסס על הניסוי והתצפית בלבד. אין איפוא להתיר את הדיון על נושאים שהם ''מחוץ לעולם'', כמו למשל הנבואה

Feb 27 200 ד``ר סנפורד ארנוף

במדע, נחשב כל דבר שאי אפשר למדדו או לצפות בו, לחסר משמעות. עלינו לדייק ולומר שאין זה מורה שהנבואה היא כזב, כוונת הדברים היא שאין הנבואה יכולה להכלל במסגרת המדע .


הדוגמא הבאה תמחיש כיצד עשוי מושג מדעי ליהפך, בתנאים מסויימים, לחסר משמעות. לפי טכניקת הקוונטים אין אפשרות למדוד מיקום ותנע (מהירות בשפת היום-יום) בכל דרגת דיוק רצויה. אם נדע את מיקומו המדויק של חלקיק כלשהו, אין כל אפשרות לומר דבר על התנע שלו. כמצב כזה אנו אומרים שהתנע הוא מושג חסר משמעות. אין אנו אומרים שהתנע קיים, והוא מושג בעל משמעות, אלא שאיננו מסוגלים למדוד אותו; אנו אומרים: המושג עצמו הוא חסר משמעורו וכתוצאה מכך, אין אנו רשאים כלל לדבר על אודותיו מבחינה מדעית.


הרי לכם דוגמא למסקנה המתקבלת על ידי שימוש במושג חסר משמעות. חילוק לאפס הוא חסר משמעות מבחינה מתימטית, אם נשתמש במושג חסר משמעות זה, נוכל ל''הוכיח'' דברים רבים שיהיו מגוחכים, למשל, ד-21=1 (הוכחה 0x1=0x2, חלק את שני אגפי המשוואה באפס ותקבל 2=1...). פרדוקסים אלו נובעים מכך, שהשתמשנו במתימטיקה במושג שהוא חסר משמעות במקצוע זה. אם רצוננו בכך, נוכל להעניק משמעות לחילוק באפס על ידי הכנסת תנאים נוספים, אך אז לא תהיה זו אותה מתמטיקה כמו לפני כן.


מושגי תורה רבים הם חסרי משמעות במדע. אחד מהם הוא המושג הבסיסי מאד של בריאת חוקי המדע והיקום כולו. ששה ימים נמשכה הבריאה והתרחשו בהם צהפרות שרירותיות של חוקי המדע. אנו יודעים זאת משום שבימים אלה נברא העולם בעשרה ''מאמרות''. אין לטעון שחוקי המדע פעלו במלואם באותם הימים, דבר הנוגד קביעה זו. ואם לא כך היה, מה משמעותם של אותם ''מאמרות''?


בכל ''מאמר'' כזה עשה האלוקים משהו אשר בלעדיו לא היה נעשה. לכן, כל ''מאמר'' כזה הוא הפרה של חוקי המדע. כיוון שאין אפשרות לאמת נסיונית אם אכן היו הפרות באלה ומה היה טיבן, אי אפשר איפוא לדבר על אודותן במסגרת מדעית.


קיים עוד שטח של אמת. אמת בלתי תלויה, לא בתורה ולא במדע. כוונתנו לתחום האסתטיקה. היופי הוא ממשי ובר-משמעות, כשדנים עליו במסגרת האסתטיקה ; הוא חסר משמעות במסגרת מדעי הטבע, כי לא ניתן למדוד אותו באופן מדעי. אנו מסוגלים להתקרב אל מושג היופי באמצעות קריטריונים פיסיקליים. כדי לדעת בדיוק מהו יופי, עלינו לפעול במסגרת הבלתי מדעית של האסתטיקה. גם אם נמצא קנה מידה מדעי כלשהו ליופי, עדיין תיתכן האפשרות שמשהו יתאים לקנה מידה זה ולא יהיה יפה, וכן להיפך, תמיד תכריע האסתטיקה בנושא זה ולא המדע.


בטרם נוכל להשתמש במלים אמת, ממשות, וקיום, עלינו להגדיר את המסגרת, ותהא זו מסגרת המדע, מסגרת התורה או כל מסגרת אחרת. אין למלים אלו משמעות מחוץ למסגרתם הנאותה. ל''אמת'' איכות שונה במסגרות התורה, המדע והאסתטיקה. המדע מכיל בקרבו תיאוריות, כלומר יחס בין סמלים, שהמסקנות הנובעות מהם ניתנות לאימות נסיוני. התורה כוללת נבואה, אמונה ומסורת. אין מהות האמת, הנבואית כמהות האמת של זריחת החמה, למשל. האלוקים מאציל נבואה לנביא בעבור מטרה מוסרית כלשהי. האלוקים לא הראה לישעיהו את חזון המלאכים, כדי להציג בפניו את מערכות השמים, כי אם לשם מטרה מוסרית. מחזה המלאכים הינו חסר משמעות מדעית, כי הוא כולל דברים שבאופן מדעי לא ניתן לצפות בהם.


כאשר אומרים : האלוקים ברא את העולם - יש להצהרה זו משמעות רק במסגרת התורה. במסגרת המדע - משפט זה הוא חסר משמעות. על כן, אין המדע יכול לסתור אותו. כאשר המדע אומר: העולם עתיק מאד, או עתיק עד לאין סוף - אין הוא סותר את התורה, שכן המדע מניח שחוקיו היו בתוקף מאז ומעולם. הנחה זו עצמה אינה ניתנת להוכחה על ידי מדידות מדעיות, ולכן מבחינה מדעית היא אינה לא אמת ולא שקר. הנחה זו לא יכולה להכחיש את התורה; משפט שהוא לא אמת לא שקר, לא יכול להכחיש שום דבר, יכול אדם להאמין ולקבל את התורה והמדע בו-זמנית.


נמחיש את הדבר בדוגמא חותכת: נניח שאדם הראשון כרת עץ והגיע למסקנה - נאמר על ידי ספירת הטבעות של הגזע - שהעץ הוא בן 5000 שנה. אך הוא ידע שהעץ נברא רק 3 ימים לפניו. ובכן, הרי לך סתירה בין מה שהוכיח האדם באמצעות תצפית שערך. לבין דברי האלוקים אליו. תשובה אחת: ''יום'' של שבוע הבריאה הוא 5000 שנה.


תשובה שניה: ספירת הטבעות אינה שיטה טובה לקביעת גיל העץ, העץ מסוגל היה לקבל את כל טבעותיו ברגע אחד או בשעות אחדות, וזאת בעטיים של אירועים בלתי רגילים שהתרחשו באותה עת, ועוד תשובה : במובן המדעי העץ הוא ''באמת'' בן 5000 שנה, למרות הנבואה - שהיא דברי האלוקים לאדם הראשון. אך הנבואה גם היא נכונה באותה מידה למרות ההוכחה המדעית. יש לסכם את המצב כדלהלן כדי למנוע דו משמעות: גיל העץ הוא 5000 שנה אע''פ שנברא אך לפני שבוע. בריאה היא מונח משמעותי בתורה וחסר משמעות במדע. ''גיל'' הוא מושג מדעי ולא תורני. מחוץ למדע אין לזמן משמעות, שכן גיל פירושו משך זמן. איננו יכולים לדבר על גיל מחוץ למסגרת המדעית.


מבוכת הבריות נובעת מנטייתם להשוות את מונחי ה''אמת'' בתורה ובמדע, בעודם שוכחים כיצך מגיעים לאמיתות אלו- אחת כמסקנה של תיאוריה שהיא יצירת-אנוש המסבירה עובדות נסיוניות ותצפיות, והאחרת - כתוצאה של נבואה, אמונה ומסורת.

הוספת תגובה


לקישורים נוספים...