איך את\ה מגדיר\ה את עצמך??



חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

המלך פאר (70)
ברק יוסף (41)
good123 (40)
doron (27)
בנדורה (46)
DL2000 (39)
zhadik (48)
CAFEZOHAR (41)
לתמונות נוספות...

ספר הזוהר הקדוש

ראשי >סודות הקבלה>ספר הזוהר הקדוש
bgy
ספר הזוהר הקדוש - הנהגות מלוקטים א-צ''א

נלקטו מספר ''אוצר הזהר'' שהיא ליקוט ערכים מ''הזוהר הקדוש'' ו''התיקונים'' ומתורגם ללשון הקודש (ברשות המו''ל)

 
 

א.בבוקר יש לקרות פרשה בראשית עד יום אחד שהוא חשוב מאד. (ז''ח תרומה נב. ח''ג שז.)

ב.כשאדם קורא קר''ש כראוי, לוקחים האבות את הק''ש ונושקים אותו. (ז''ח רות קי.)

ג.צריך מאהבתו להקב''ה לקום בכל לילה ולהשתדל בעבודתו. (ח''ג סח.)

ד.אין ראוי שהאב ילך לראות את בנו, הבן צריך לילך לראות ולדרוש בשלום אביו. (ח''א צז.)

ה.כבד את אביך ואת אמך בכל מיני כבוד, ולשמחם במעשים הטובים, כי זה הוא כבוד אביו ואמו. (ח''ב צג.)

ו.בשעה שאדם עושה שמחה ומשתף את הקב''ה בשמחתו, הקב''ה מביא אביו ואמו שכבר נפטרו מגן עדן עמו אל השמחה ההוא, ובני האדם אינם יודעים. (ח''ג ריט: רכ.)

ז.הנכנס לנחם את האבל צריך לדבר על לבו דברים המתקבלים על הלב כדי שיקבל את הדין ויודה להקב''ה. (ח''ג קעו: קעז.)

ח.מי שרוצה להתבונן במעשיו של הקב''ה, יגביה עיניו למעלה ויראה כמה צבאות ומחנות שונות גדולים אלו מאלו. (ח''ב רלא:)

ט.צריך האדם להסתכל בשמים ובארץ, ולהתבונן על ידיהם בגדולת הקב''ה ולברך אותו. (ח''א א:)

י.האדם נברא בשביל שיעסוק בתורה וילך בדרכיה. (ח''ב כג: קסא.)

יא.מיום הבר מצוה מלווים להאדם שני מלאכים טובים, ואם הולך בדרך טובה הם שמחים בו ומכריזין לפניו תנו יקר לצורת המלך, ואם הולך בדרך רע הם מתאבלים עליו ופורשים ממנו. (ח''ב קו:)

יב.עיקר מצות אהבה ויראה הוא, שיתן בעבור אהבתו ויראתו להקב''ה אפילו את הדבר החשוב וחביב עליו ביותר. (ת''ז בסופו ת' ד' קמא.)

יג.תורה בלא אהבה ויראה אינה מתעלה. (ת''ז ת' י' כה:)

יד.האוהב את הקב''ה, אינו חס על גופו וממונו לעשות חסד עם הכל. (ח''ג רסז.)

טו.יאהב את הקב''ה במאודו בין שהגיע לו הממון ע''י יגיעתו, או שנפל לו בירושה. (ח''ג רסז.)

טז.יאהב האדם להקב''ה בנפשו ורוחו, וזאת היא אהבה שלימה. (ח''ג סח.)

יז.שני צדדים באהבת ה', אחד מתוך עשירות, והשני להיות מוכן אפילו למס''נ. (ח''א יב.)

יח.יש להם לבני אדם לשמור דרכם ולירא מלפני הקב''ה, שלא לסטות מדרך הכשר. (ח''ג נב:)

יט.תחלת כל העולם לא נברא אלא על היראה להיות אדם בעל יראה לשמים ובעל יראה לבריות. (ז''ח בראשית יא:)

כ.עיקר היראה היא, שירא האדם להקב''ה בשביל שהוא אדון ושליט ועיקר ושורש כל העולמות והכל לפניו כלא חשובים. (ח''א יא:)

כא.מצות היראה היא עיקר לכל שאר מצות התורה. (ח''א יא:)

כב.יראי ה' מבקשים על מזוניהם כל יום. (ח''ב סב:)

כג.בשעת השינה צריך האדם שינהג עצמו ביראה. (ח''ג רסט.)

כד.המשמיע קולו בתורה ותפלה בלא יראה, מיד וישמע ה' ויחר אפו. (ת''ז ת' ע' קכב.)

כה.צריך האדם שירא את הקב''ה תמיד ושיתפלל לפניו. (ח''א קסח.)

כו.אסור להתקרב אצל גוי כשהוא בחיים, כי הוא טמא מכל צדדיו ומטמא לאחרים. (ח''א רכ.)

כז.אסור ללמד תורה לגוי. (ח''ב קיא: קיב.)

כח.שמא יאמר האדם הריני בן אבות העולם ממשפחה גדולה איני ראוי לעשות מלאכה ולא להתבזות, אמור לו שוטה כבר קדמך יוצרך כו' שעשה מלאכה קודם שבאת לעולם. (ז''ח בראשית י:)

כט.עבודתו של האדם בעולם, להשתדל בתורה ולקיים מצותיה. (ח''א קצ:)

ל.בת ארוסה אין דרך ארץ שתאכל עם האורחים על השולחן. (ח''ג רנו:)

לא.אסור להזמין להתארח אשה בלא בעלה. (ח''א לו.)

לב.המזמין אורח לביתו לא ישתדל רק בו, ולא בענינים אחרים. (ח''א מז:)

לג.לא יארח בביתו מי שנחשד בעיניו. (ח''א סז.)

לד.צריך האדם לאהוב את הקב''ה, באותה המדה שאהב אותו אברהם אבינו שמסר לו נפשו וגופו. (ח''ג רסג:)

לה.האוהב להקב''ה מתנהג בחסד רב עם הכל. (ח''ג רסב:)

לו.מבחר ומיטב הסעודה יש לתת להאורחים. (ח''ג קד.)

לז.צריך שיפרוס לו מפה ולחם ומזון לאכול. (ח''ב קצח.)

לח.דרך ארץ שהאורח יתן מתנת האשה ביד בעלה, ולא בידיה. (ח''א עא.)

לט.אורחים בלתי מוכרים, דרך ארץ לתת להם אוכל בלבדם, שלא בפני אנשי הבית. (ח''ג רנו:)

מ.אשה נשואה אוכלת עם בעלה על השולחן, אף כשיש שם גם אורחים. (ח''ג רנו:)

מא.אדם כשהוא בביתו יתנהג כרצונו, וכשמתארח אצל אחר יעשה את רצון בעה''ב. (ח''א קמח:)

מב.אין ראוי לאשה שתקבל אורח, כי אם ברשות בעלה. (ח''א סז.)

מג.כשבאו כמה אורחים, ולא נתן בעה''ב רשות ליכנס רק לאחד מהם, אין להאורח רשות להכניסם. (ח''א סז.)

מד.אין רשות להאורח ליכנס לבית אלא ברשות בעל הבית. (ח''א סז.)

מה.אשרי מי שמקבל את האורחים ברצון שלם, והוא כאילו מקבל פני השכינה. (ת''ז ת' ו' כג:)

מו.אם משמח את האורחים. הקב''ה שמח עמו. (ח''ג קד.)

מז.המזמין אורח לביתו יראה לו בעה''ב שמחה ופנים צהובות. (ח''ג צד.)
מח.כמה מזהירים עשה הקב''ה שיזהירו באדם, כשקם בבוקר ומושיט רגליו לילך, המזהירים עומדים נגדו ואומרים רגלי גו', פותח עיניו להסתכל בעולם, המזהירים אומרים עיניך וגו' פותח פיו לדבר המזהירים אומרים נצור גו', כשמושיט ידיו בעניני עוה''ז המזהירים אומרים סור מרע ועשה טוב, אם שומע להם מוטב, ואם לא כולם מעידים עליו בשעת הדין. (ח''ג קעה: ח''א קצא.)

מט.הנשמה מעידה בהאדם בכל עת ובכל שעה, אם שומע טוב ואם לאו הרי הספרים פתוחים והמעשים נכתבים. (ח''א רכז.)

נ.אין רשות לאדם להוציא אשתו לארץ אחרת בלא רצונה. (ח''א עט.)

נא.צריך האדם לנהוג ביתו בשמחה ובנחת, ולא יטיל אימה יתירה בתוך ביתו. (ח''ג רסט.)

נב.האשה צריכה להיות כפופה תחת האיש. (ת''ז מז''ח קסו.)

נג.צריך האיש לזון את אשתו. (ח''א מח:)

נד.אסור לו לאדם לדבר דברי זנות אפילו עם אשתו. (ז''ח שה''ש עד:)

נה.כשאשה מכינה עצמה בקישוטיה אין להבעל ליכנס אצלה. (ח''ב רלה.)

נו.אין רשות לאשה ולשלוחה לעשות שום דבר בלא רשות בעלה. (ת''ז ת' נ''ה פט. ח''א כב.)

נז.אין לאשה ללכת לשום מקום בלא רשות בעלה. (ת''ז ת' נ' פט:)

נח.המוצא שם רע על אשתו הראשונה כאילו מוציא כביכול על השכינה. (ח''ג רסו:)

נט.השערות קשים הם לאיש ולאשה. (ח''ג קכו.)

ס.צריכה האשה לשבת בבית ולא בשוק שלא תבוא לשקר בבעלה. (ח''ג קכה:)

סא.לא תתקשט אשה רק בפני בעלה. (ז''ח שה''ש פו:)

סב.אין להאשה להיות בגילוי שער. (ת''ז ת' ע' קכד.)

סג.אשה שמראה שער ראשה להתנאות בה, גורמת עניות בבית, וגורמת לבניה שלא
יהיו חשובים, וגורמת שתשרה הסט''א בבית. (ח''ג קכה:)

סד.צריכה האשה לכסות ראשה ושערה. (ח''ג קנא:)

סה.האשה צריכה לספר שערה קודם שמזדווגת עם בעלה. (ח''ג קכז.)

סו.צריכה האשה ליזהר שאפילו קורות ביתה לא יראו שער אחד מראשה. (ח''ג קכה:)

סז.אשרי מי שמחזק עצמו באמונה בגלות. (ת''ז ת' כ''א סב.)

סח.ההולך בדרך ומתחבר עם מי שאין לו אמונה מתחייב בנפשו. (ח''ג פ.)

סט.צריך אדם לקבל עליו אימת עול מלכות שמים ואין לו רשות להרהר במה שאינו יכול להשיג. (ז''ח ויצא לד:)

ע.אשרי מי שמשתדל להשיג האמונה. (ח''א קס.)

עא.וידעת היום וכו' כי ה' הוא האלקים וכו' אין עוד וכו'. (הכא תליא כל רזא דמהימנותא למנדע מגו דא רזא דכל רזין, למנדע סתימו דכל סתימין.) בפסוק זה תלוי כל סוד האמונה. (ח''ב קסא.)

עב.עלינו להטות לבינו לאמונת הקב''ה, שכל דבריו הם באמת ובאמונה. (ח''ג קפה.)

עג.אשרי מי שמחשבתו דבוקה באמונה בלא בלבול. (ת''ז ת' ס''ו צז:)

עד.ראשית כל המצות הוא להאמין שיש שליט עליון שהוא אדון העולם וברא השמים והארץ וכל צבאם. (ח''ב כה.)

עה.מי שיחזיק באמונה בקץ הגלות, יזכה לראות באור שמחת המלך. (ח''ב ז:)

עו.מי שיש בו אמונה, צריך להתפלל כל יום על הפרנסה. (ח''ב סב.)

עז.ישראל צריכים לראות שתשלוט האמונה בעולם, ולא תשלוט הסטרא אחרא. (ח''ב רנז:)

עח.תמים תהיה עם ה' אלהיך אין לך רשות להרהר על מה שלא הורשית. (ז''ח ויצא לד:)

עט.מי שאינו מכוון באמן, מבזה כביכול להקב''ה. (ח''ג רפה.)

פ.בעניית אמן יהא שמיה רבא צריך לעורר כל האברים בכח גדול, ובזה שוברים
כח הסט''א. (ח''ג רכ.)

פא.בשעה שישראל בצרה ומתפללים לפני הקב''ה, קול מכריז בכל העולמות פתחו שערים, כמו שישראל פותחים בעניית אמן את שערי הברכה, כך עתה יפתחו לפניהם את השערים לקבל תפלתם. (ח''ג רפה:)

פב.בשעה שישראל עונים אמן יהא שמיה רבא בקול רם, מתמלא הקב''ה רחמים, וחס על כל ואפילו על הרשעים בגיהנם, ומרויחים להם ג''פ ביום, שעה וחצי שעה. (ח''א סב: בתו')

פג.שומר אמנים נקרא, זה ששומר את הברכה שאמר המברך ומחכה עליו לענות אמן, וכשנפטר מן העולם מכריזין לפניו פתחו שערים וגו' (ח''ג רפה:)

פד.כשישראל למטה שומרים לענות אמן ומכוונים לבם כראוי, כמה שערי ברכה נפתחים להם למעלה, וכמה טובה מצוי בכל העולמות, כמה שמחה בכל העולמות. (ח''ג רפה:)

פה.עיקר הכנסת אורחים, הוא הלויה. (ח''א קד.)

פו.המלוה לחבירו מושך עליו השכינה שתתחבר עמו ותצילו בדרך. (ח''א קד.)

פז.אשרי חלקו מי שזוכה בחייו לקבוע דירתו בארץ הקודש. (ח''ג עב:)

פח.אסור לגרום שתשכון הסט''א בארץ הקודש. (ח''ב קל.)

פט.כל שזכה בארץ ישראל, יש לו חלק לעוה''ב. (ח''א קעז:)

צ.אסור לנהוג בזיון בשום בריה מבריות הקב''ה, ואפילו בנחשים ועקרבים. (ח''ג קז.)

צא.לא יתנהג אדם בבזיון כלפי חבירו. (ח''ב קסו.)

הוספת תגובה


לקישורים נוספים...