איך את\ה מגדיר\ה את עצמך??



חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

המלך פאר (70)
ברק יוסף (41)
good123 (40)
doron (27)
בנדורה (46)
DL2000 (39)
zhadik (48)
CAFEZOHAR (41)
לתמונות נוספות...

"אַלסְלַטֶן וּאַלְקֵמְלָה"

ראשי >יהדות לוב>"אַלסְלַטֶן וּאַלְקֵמְלָה"
bgy
"אַלסְלַטֶן וּאַלְקֵמְלָה"


מחבר/מבצע:   מרת מרי אלגאווי ז"ל
פורסם ב:   עאדא
תאריך:   04/01/2004

כָּאן וּמַכָּאן עַל וַואחַד סוּלְטָן וּעַאנְדוֹ בֵּנְת' וַואחְדָה וּרַאלְיָה עַלִיהּ בְּזַאיֵיד.
נְהַאר מַנְהַארַאת' כַאד קֵמְלָה וּחַתַהּ פִסַנְדוּק אוּגִיד וּכַּבַּרְהַ. כּוּל נְהַאר יַעְתִיהַ תַ'אכֵּל חַתָ'ה כַּבְרֵת' וּוּלַאת' קַד אֵלקַטוֹסַה.
מְשַׁה דַבַּחְהַא אַל סַלְטַן וּכַאד גֶ'לְד נְתַ'עְהַ, עַלַק אַלגֶ'לְד פוֹק אַלחִית וּקַאל לִי יַאעְרֵף גֶ'לְד הַאדָה מְתַ'ה שַׁאוַוה, אָנַא נַאכֵד לוֹ בֵּנְתִ'י וּלִי מָא יַאעְרֵף - נְשֶׁנְקוּ.
בְּדַאוּו יְגִ'יאוּ וּולַד אַלסְלַטֶן. וַואחַד יְקוֹל הָאדַה גֶ'לְד חְנֶשׁ, וַואחַד יְקוֹל הָאדַה גֶ'לְד גְ'רַנָה וַואחַד מַא יַאעְרְף - שְׁנַקְהַם אַלסַלְטַן אֶל כֶּל.
בֵּנְת' אַלסַלְטַן עַזְבִּיָה לִי בּוּהָה שְׁנֶק וּולַד אַלסְלַטֶן וּכִּיף גַ'א וולד אַלסַלְטַן תַ'אנִי קַאלַת לוֹ "קוֹל גֶ'לְד אַלקַמְלַה" וּמַה סְמַאעַהאשׁ. אַלסַלְטַן שֶׁנְק אֶל וּולְד. סְמַע אַלְרוּל מַן תַ'חְת' אַלוּטַה לִי קַאלַת' אַלְבֶּנת', גַ'א אַלְבּוּהַ וּקַאל לוֹ – "הָאדַא גֶ'לְד אַלקַמְלַה".
אַלרוֹל תְזַאוַוז מְעַא בֵּנְת' אַלסַלְטַן וּכְדַהַ לַלְבְּלַד בּוּהּ.
אוּסַל לְוּוסְט אַטְרִיק וּבְּדָא יִכַּסַר לִי יָארַא. אַלְבֵּנְת' קַאלַת לוֹ: אַנָא נְחַאבּ נֶשְׁרַבּ. מְשַׁה בָּאשׁ יְגִ'יבּ לַה בָּאשׁ תַ'שְׁרֵבּ. דְכֵל לְבִּיאר וּהִיָא קַסַת' אַלְחְבֶּל וּכְלַת'וֹ יְרְרַק פִילְבִּיאר.
אַלְבֵּנְת' דַכְלֵת' רַאסְהַ לַלְבִּיאר בָּאשׁ תַ'ארַה וּהוּוָא טַהּר לְסַנוֹ וּגָ'א פֶלְסַנָה. כִּיף תַ'דְוִוי, יִדְוִוי הוּוָא פִיעוֹדַה (דיבוק).
מְשַׁת' בֵּנְת' אַלסַלְטַן פַתְרִיק וּסַבְּהַה וּולְד אַלסַלְטַן. נְשֶׁדְהַה "וִוין מַאשְׁיַה" וּהִיָא וַוגַ'בְּת'וֹ בֶּלִישַׁרַה כִּיף אַלְבַּכּוּשָׁה.
קַאל לַה - תַ'אעְלִי מְעַאיָה לְחוֹשִׁי. מְשַׁאת' מְעַאה.
קַעְדַת' מְעַאהַם וּועַאוְונַתְ'הַם בְּזַאיֵיד.
בַּאעַד וּוקְת' קַאלַת אוּם אַלוּולְד: הַאדִי בֶּנְת' בַּאהְיָה וּבֶּנְת' נַאס מְלַאח, מַדַבִּיָה תְזוּוֶז עַלִיה.
סְמַאע אַלְוּולְד כְּלַאם אַמְהוֹ וּתְזוּוֶז עַלִיה.
פִילוּוֵל גַ'אבֵּת' לוֹ וּולְד. פִי עַאם אַתַ'אנִי גַ'אבֶּת' לוֹ וּולְד וּפִי עַאם אַתַ'אלֶת' גַ'אבֶּת' לוֹ בֶּנְת' ..
אַלְתֶ'מוּ רְגַ'אל פִילקַהְוָוה וּכּוּל וָואחַד יִדְוִוי עַלה מַרְת'וֹ - וּולְד אַלְסֶלְטַן קַאל: מַרְתִ'י בַּאהְיַה בְּזַאיֶיד אַמַא בֶּכּוּשָׁה.
קַאל לוֹ אַרַאגֶ'ל - בַּרַה תִיָיח מֶזַאלֶךּ, כִּיפַאשׁ תַ'אכֶד מְרַה בֶּכּוּשָׁה וּמַתֶ'קְדַרְשׁ תֶ'דְוִוי מְעַאה. אֵמְשִׁי כוּד מְרַה תַ'אנְיָה.
סְמַע אַרַאגֶ'ל כְּלַאמַם וּמְשַׁה כְדַאהּ מְרַה תַ'אנְיָה.
לַמְרַה חַתֶת' פִיקַלְבָּה בְּזַאיֵיד. דַכְלֵת' בַּחְדַהַה מְרַה עַזוּזָה וּסַאבַּתְ'הַ תֶ'בְּכִּי.
קַאלַת לַה : עַאלַאשׁ תֶ'בְּכִּי ?
קַאלַת לַה: רַאגְ'לִי יְיחַבּ מְרַה תַ'אנְיָה.
קַאלַת לַה: עַאלַשׁ ?
קַאלַת לַה לַמְרַה עַאלַשׁ, וּכַרְפַת לַה לִי תְ'עַדַה עַלִיהַ וּעַלַאשׁ מַה תַ'קְדַרְשׁ תֶ'דְוִוי.
קַאלַת לַה אַלְעַזוּזַה לַלְבֶּנְת': וּותִ'י כַּאנוּן עַפְיָה וּאַנָא נְקוֹל לֶךּ שַׁה תַ'עַמְלִי.
עַאמְלֶת' אַלְבֶּנְת' כִּיף מַה קַאלַת לַה אַלְעַזוּזָה.
קַאלַת אַלעַזוּזָה: אוּכַּאן נְעַאמְלוּ תִ'ישָׁה עַאסֵידַה קַרְסָה וּחַרַה.
קַאל אַלרוּל (מַן פַם אַלְבֶּנְת') : חַתָ'ה אַנָא נְחַאבּ.
קַאלַת לוֹ אַלְעַזוּזָה : אַטְלַאע וּתַ'עְלַה כּוּל.
הוּוָא תְלַע וּאַלְעַזוּזָה דַכַלְת'וֹ פִילְכַּאנוּן וּמַאת'.
קַאלַת אַלְעַזוּזָה לַלְבֶּנְת' : ת'וּוָה רַח אֶל אֶם, אֶמְשִׁי לַלְחַמַם וּכַסְלִי וּאַמְשִׁי לַתְחוּל.
כְדַאת' זְגַרַה וּמְשַׁאת' לַתְחוּל. אַעְטַת' עַאפְיָין לַזְגַרַה וּקַאלַת לַם : כַּסְרוּ לִי תַ'רַאהוּ.
קַאמַת' אַלְעַרוּסָה וּעַיְיטֶת' אַזְגַר.
גַ'את' אוּם אַזְגַר וּקַאלַת לַה: מַה תְ'חַשְׁמִישׁ, מַן לִילַה לוּוְלַה תַלְעִי עַרַק ? "אַנָא אוּנָה דַה, וּתְ'נִינָה דַה וּתְ'לִיתַ'ה דַה וּמַא עַמֶלְנָא דַה".
סְמַאעְהַ אַרַאגֶ'ל לִי מַרְת'וֹ תֶ'דְוִוי וּקַאל לָה : יָא עַזִיזֶת' קַלְבִּי אַל כֶּל סַכְּתִ'י מָנְחַשְׁמָה.
סִיֵיב אַלְעַרוּסָה וּרְתֶ'ד לַלְמַרְת'וֹ וּקַאעַדִין פִיל כְיַיר אל כִיר חַתָא אַלְיוֹם.

תרגום:

היה היה פעם סולטן ולו בת יחידה ואהובה מאוד.
יום אחד לקח כינה ושם אותה בקופסת גפרורים וגידל אותה.
האכיל אותה בכל יום עד שגדלה ונהייה בגודל חתול.
שחט אותה הסולטן, לקח את עורה ותלה אותו על הקיר ואמר "מי שידע של מי העור הזה יקבל את בתי לאשה - מי שלא אחנוק אותו".
החלו להגיע בני מלכים, אחד אמר זה עור של נחש השני אמר זה עור של זיקית והשלישי לא ידע - חנק אותם הסולטן כולם.
בת הסולטן הצטערה על שאביה חונק את הבחורים. כשבא בחור נוסף לחשה לו "אמור, עור של כינה" אבל הוא לא שמע וגם הוא נחנק.
שמע השד שמתחת לאדמה את שאמרה הבת, בא לסולטן ואמר לו "זה עור של כינה".
קיבל השד את בת הסולטן, נישא לה ולקח אותה לארץ אביו.
כשהגיעו לאמצע הדרך החל השד להשתולל ולשבור כל מה שראה. אמרה לו הבת "אני רוצה לשתות". הלך להביא לה לשתות. נכנס לבאר והיא חתכה את החבל והשאירה אותו לטבוע בבאר.
הכניסה הבת ראשה לבאר כדי לראות והוא העיף את לשונו שפגעה בלשון הבת כשהיתה מדברת היה הוא מדבר במקומה (דיבוק).
הלכה בת הסולטן בדרך ומצא אותה בן סולטן אחר. שאל אותה "לאן את הולכת" והיא ענתה לו בפנטומימה כמו אילמת.
אמר לה - בואי אתי לבית. הלכה אתו.
ישבה בביתו ועזרה לו הרבה.
לאחר זמן אמרה אם הבחור - בת זו היא טובה והוריה טובים גם כן , אני רוצה שתתחתן אתה.
שמע הבחרו בקול אמו ונשא אותה לאשה.
ילדה לו בן זכר אחד, ואח"כ עוד בן ובשלישי נולדה בת.
נפגש בן הסולטן עם חברים בבית הקפה. אמר לו אחד הגברים - לך טיפש, איך אתה מתחתן עם אשה אילמת ואינך יכול לדבר אתה. לך קח אשה נוספת.
שמע הבחור בקול חבריו ולקח אשה שניה.
לקחה זאת בת הסולטן ללב.
נכנסה אשה זקנה לחדרה וראתה אותה בוכה.
שאלה אותה: למה את בוכה ?
ענתה לה: בעלי רוצה לקחת אישה אחרת על פני.
אמרה לה הזקנה: מדוע ?
אמרה לה הבת מדוע וסיפרה לה את שעבר עליה ומדוע אינה יכולה לדבר.
אמרה הזקנה לבת: הדליקי
אש בכאנון (כיריים לבישול)
ואני אומר לך מה לעשות.
עשתה הבת כמו שאמרה לה הזקנה.
אמרה הזקנה: עכשיו נכין מעט עסידה טובה וחריפה.
אמר השד מתוך הבת: גם אני רוצה.
אמרה לוה הזקנה: בוא צא ותאכל.
יצא השד מגוף הבת, הזקנה הכניסה אותו לכאנון והוא מת.
אמרה הזקנה לבת: עכשיו עברו הצרות שלך, לכי למקווה, רחצי עצמך ולכי לחתונה.
לקחה הבת את ילדיה והלכה לחתונה.
נתנה לכל אחד מקלות ואמרה להם: שברו כל מה שתראו בדרך.
החלה הכלה החדשה לצעוק על הילדים.
אמרה לה אם הבנים: אינך מתביישת ? מהלילה הראשון את מחפשת מריבות ?
אני ילדתי את הראשון, ואת השני ואת השלישי ולא נהגתי כך !
שמע הבעל את אשתו מדברת ואמר: מחמל לבי שתקת כל הזמן מרוב בושה ...
עזב את כלתו החדשה, וחזר לאשתו ומאז הם חיים בטוב עד היום הזה.
הוספת תגובה


לקישורים נוספים...