איך את\ה מגדיר\ה את עצמך??



חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

המלך פאר (70)
ברק יוסף (41)
good123 (40)
doron (27)
בנדורה (46)
DL2000 (39)
zhadik (48)
CAFEZOHAR (41)
לתמונות נוספות...

''וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם''

ראשי >פרשת השבוע>''וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם''
bgy
''וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם''

בלעם התפאר כי הוא גדול ממשה ויודע דעת עליון מעצמו

 
 

כתב רש''י :'ד''א; קסם זה נטלו בידם זקני מדין, אמרו :''אם יבא עמנו בפעם הזאת יש בו ממש. ואם ידחנו אין בו תועלת''. לפיכך כשאמר להם: ''לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה'' אמרו:'' אין בו תקוה, הניחוהו והלכו להם'' '.
מובא ב'אדרת אליהו' להעיר: למה רש''י נקט ג' לשונות: 'ממש', 'תועלת', 'תקוה'. וכן לכאורה סותר דברי עצמו במה שכתב: 'ואם ידחנו אין בו תועלת' ומסיים : לפיכך וכו' אין בו תקוה'? והענין, כי כונת מואב היתה להביא את בלעם שיוכל לעמוד נגד משה שגם הוא כחו בפיו וידוע שמדרגת משה היתה גדולה מכל הנביאים שהיה מדבר עם השכינה בכל עת, כמ''ש :''עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה'' (במדבר ט).
אבל בלעם השתבח בעצמו שהוא גדול ממשה שהוא ''יֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן'' מעצמו ואין צריך לשאול מפי הגבורה. וז''ש: 'אם יבא עמנו' כלומר :שלא יצטרך לשאול מהש''י, נמצא הוא גדול ממשה ו'יש בו ממש' שודאי ינצחנו 'ואם ידחנו' וכו' עד שישאל מפי הגבורה 'אין בו תועלת' כיון שאינו גדול ממשה ומ''מ יש בו תקוה אולי ינצח כיון שהוא שוה כמשה. לפיכך כשאמר להם: ''לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה'' דהיינו: שאינו יכול לדבר עם השכינה כי אם בלילה נמצא שהוא גרוע ממשה שהיה מדבר עם השכינה בכל עת שירצה, לכן 'אמרו:'' אין בו תקוה'' '.

''וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל הָאֱלֹקִים בָּלָק בֶּן צִפֹּר מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח אֵלָי'' (כב י)

כתב ה'טעמא דקרא': בכל הפרשה כתיב: ''צִפֹּר'' מלא )וכן בשאר מקומות בתנ''ך( חוץ מכאן. ובפסוק: ''הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר'' כתיב חסר וצריך טעם.
וי''ל ע''פ הזוה''ק: 'בן צפור ממש. והיה עושה כשפים בצפור והיה ראש המכשפים וכו' ' ע''ש. ואין הכונה שאביו לא היה שמו צפור, דבודאי אין מקרא יוצא מדי פשוטו, אלא הכונה שהתורה כתבה זה לרמז על כשפיו. והנה בכל הפרשה ששלח אליו וששלוחיו הודיעוהו, הכונה בן צפור כפשוטו ע''ש אביו. אבל בפסוק זה שבלעם רצה להשתבח כמ''ש רש''י ממדרש : 'אע''פ שאיני חשוב בעינך, חשוב אני בעיני המלכים', כאן היתה כונתו על הכשפים שעושה עם הצפור. והכונה שאפילו ראש המכשפים כמוהו צריך לי. לכן כתיב ''צִפֹּר'' חסר )דברוב המקומות בתורה כשהכונה על צפור ממש כתיב חסר כמ''ש בפ' מצורע ובפ' לך (וכן בפרשת: ''הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר'' הרי רצה להוכיח שאע''פ שהוא ראש המכשפים לא יוכל לקללם ושם הכונה ג''כ על צפור דכשפים, לכן כתיב חסר.

''וַיִּזְבַּח בָּלָק בָּקָר וָצֹאן'') כב מ)

איתא במדרש ומובא ברש''י: 'דבר מועט; בקר אחד וצאן אחד בלבד') עיין 'שפתי חכמים'.( מבאר המלבי''ם :כי בכ''מ כתוב צאן ובקר. ופירוש :צאן ובקר הרבה והוא שם הקבוץ. ובקר רבותא יותר מצאן. ובא בדרך 'לא זו אף זו' )כפי הכלל ב'אילת השחר' קצט(. אבל פה שכתוב תחילה ''בָּקָר'' ואח''כ ''צֹאן'' ע''כ פירוש; שזבח בקר אחד. וכשלא הספיק לכולם הוסיף וזבח צאן אחד.

''וָאַעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ'') כג ד(

כתב ה'טעמא דקרא', הנה חז''ל אמרו) במדבר יד כ'' :(פָּר'' כנגד אברהם, ''אַיִל'' כנגד יצחק, ''כֶּבֶשׂ'' כנגד יעקב, ע''ש בעה''ט.
''פָּר'' ''אַיִל'' ''כֶּבֶשׂ'' בגימטריא: אברהם יצחק יעקב. ובלק ובלעם שרצו לקלל כל זרע יעקב, כמ''ש: ''לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל'' לכן לא הקריב כבש רק פר ואיל. כי אברהם ויצחק יצאו מהם ישמעאל ועשו ואותן לא רצו לקלל. אדרבה רצו שזכות אברהם יעמוד גם לבלק שהוא ממואב ולבלעם שהוא מלבן.

ובעוד דרך מבאר :דהנה נתפלאו הקדמונים על נס פתיחת פי האתון ומה התועלת בנס גדול זה שנראה רק לשרי בלק.
ונראה :כי מה שחש ה' יתברך שלא יקלל בלעם, אם הוא יתברך יברך, מה לנו כי יקלל, אלא רצה ה' להטיל אימתן של ישראל על כל מלכי כנען ומלכי הגוים, שלא יבואו לערוך מלחמה עם ישראל שהשטן מקטרג בשעת סכנה וכן פן יפלו הנלחמים מבטחונם ויכשלו, לכן בלעם שהיה הנכבד מכל הגוים והיו שואלים למוצא פיו, אם איש כמוהו יחזה נשגבות ממעלתן של ישראל, הלא לא יקום רוח באיש וכאשר אמרה רחב: ''וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ'' ''וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ'' (יהושע ב). מפני ששמעו דברי בלעם וזה עצה עמוקה מחכמת הבורא להטיל אימתם בדברי נביאם הקוסם ואולם פן יאמרו הגוים כי ישראל שחדו מכספם את בלעם למען יפחדו הגוים והכסף יענה מפיו. לכן הראה השי''ת פליאה עצומה ענין האתון לפני שרי בלק להראות כי ה' או מלאך השם מדבר עם פיו ואז יביא התועלת הנרצה וע''ע שם.

הוספת תגובה


לקישורים נוספים...