איך את\ה מגדיר\ה את עצמך??



חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

המלך פאר (70)
ברק יוסף (41)
good123 (40)
doron (27)
בנדורה (46)
DL2000 (39)
zhadik (48)
CAFEZOHAR (41)
לתמונות נוספות...

אידי לא אמין

ראשי >מאמרים כללי>אידי לא אמין
bgy
אידי לא אמין

החטיפה האחרונה דחקה את ההתרפקות שהיתה המתוכננת על החטיפה והשחרור באנטבה השבוע לפני שלשים שנה * במבט לאחור נראה שאין סבה גדולה מדי למסיבה מלבד ציון הנס הגדול * המרצדס לא התאימה * המחבלים לא לגמרי הופתעו * רימוני יד התגלגלו בחפשיות במטוס הנצולים * תקלות, אלתורים וטעויות ישראליות מצויות בסגנון ה'סמוך' כמעט והפכו את הפשיטה על אנטבה למרחץ דמים גדול * פשוט נס

  יצחק אבינדב
 

'מבצע אנטבה' נחרת בתודעת הצבור כמבצע קומנדו מבריק ונועז, עדות למקצוענות וליכולת התכנון המושלמת של הצבא הישראלי. ''אף מדינה אחרת בעולם לא היתה מסוגלת לשגר יחידה צבאית למרחק 3,800 ק''מ ולבצע משימת חלוץ מורכבת בשטחה של מדינה עוינת'', התרברבו ראשי מערכת הבטחון.
אבל במשך השנים נבעו כמה פרצות בהילת הזוהר שאפפה את המבצע. פה ושם חשפו לוחמים שהשתתפו במבצע פרטים בלתי ידועים על תקלות שרק בדרך נס לא הסתיימו באסון. פרט לכמה חריקות צורמות עדין נחשב המבצע מושלם מכל בחינה אחרת. לקראת יום השנה השלשים למבצע התמונה המצטיירת ממכלול הדברים היא של אלתורים חפוזים, תקלות בלתי צפויות וטעויות גורליות שאילולי הנס הגדול עלולות היו להפוך את הפשיטה על אנטבה למרחץ דמים גדול.


הכנות חפוזות

''התרגולות לקראת המבצע היו בלתי מציאותיות לגמרי'', סיפר עמיר עופר אחד הלוחמים שהשתתפו במבצע. מצהרי יום ששי ועד להמראה הסופית בצהרי יום השבת תרגלו הלוחמים ריצה ממטוס והסתערות על מבנה דמה שלא היה אלא אוסף של כלונסאות עץ עליהם נפרסו יריעות בד. התרגולים נעשו ללא נשק חי.
''עד היום אני לא מבין איך החליט מוטה גור שאנחנו מוכנים לפעולה'', אומר עופר, ''תרגיל מציאותי צריך היה לכלול שמונה שעות טיסה ותקיפה של מבנה אמיתי''. גם לסגן מפקד הכח, מוקי בצר, הערכה דומה: ''התחושה של החיילים לא היתה טובה'', סיפר בראיון. ''הם היו רגילים להתכונן למבצעים במשך זמן הרבה יותר ממושך. כאן הם צריכים להתארגן בצורה מהירה ולחתוך פינות''.

גולת הכותרת של מבצע 'כדור הרעם', כפי שהיה כנויו המקורי של המבצע, היה ללא ספק המרצדס השחורה שאמורה היתה לספק ללוחמים את המרכיב החשוב ביותר להצלחת המבצע – גורם ההפתעה. הרכב הכבד נועד לדמות את המכונית בה נסע נשיא אוגנדה אידי אמין שלפי מידע שאסף המוסד הגיע בכל יום לבקור אצל החוטפים. הרעיון היה להגניב בתוך המרצדס ושני רכבי ה'לנד-רובר' שהתלוו אליו את שלשים הלוחמים הישראלים שיהוו את חוד החנית של הכח הפורץ. מי שנבחר להציג את דמותו של אידי אמין עצמו. היה, אולי בגלל מימדי גופו, אפי איתם, אז מפקד סיירת גולני והיום חבר כנסת של האחוד הלאומי.
לאור חשיבותו המרכזית להצלחת המבצע מפתיע להווכח עד כמה היתה ההתנהלות סביב המרצדס הזו חובבנית.
המכונית הושגה בשלב שבו הרעיון לעשות בו שמוש אמיתי היה עדין רחוק מהמציאות. הצבא הציע שלש חלופות שנחשבו מציאותיות יותר מאשר הבאת כח החלוץ במטוסי תובלה דרך האויר. (חדירה דרך הים באמצעות סירות או יאכטה שתפליג באגם ויקטוריה הסמוך נחשבה חלופה בטוחה יותר). זהו כנראה ההסבר לאופן המרושל בו נעשו הדברים. המטלה נפלה על כתפיו של עמיצור כפרי, מי שבסופו של דבר יהיה נהג המרצדס, שבילה את שעות הבקר של יום חמישי כשהוא מחפש בנרות אחר מכונית מתאימה. לבסוף הוא מצא את מבוקשו במגרש מכוניות שהמוסד עמד עמו בקשר. היתה רק בעיה אחת: המרצדס היתה לבנה ולא שחורה והיא גם לא ממש עבדה.
''המכונית היתה מוזנחת לגמרי'', סיפר כפרי בראיון ל'ג'רוזלם פוסט'. ''לקחנו אותה למכונאי של היחידה שהיה צריך לבנות אותה מחדש וגם צבע אותה בשחור. אם היינו מאמינים שהמשימה אכן תצא לפועל היינו פונים לסוכן מורשה של מרצדס כדי לרכוש צמיגים חדשים. במקום זאת נסענו לחנות צמיגים של חבר בתל אביב והגענו לשם באחד לפנות בקר כדי להחליף את הצמיגים השחוקים של המרצדס. הוא לא הבין למה הגענו ואני חושב שאנחנו חיבים לו כסף עד היום''....
התקונים, כנראה, לא היו מספיקים שכן הרכב המשיך לסבול מבעיות הנעה, עד כדי כך שהוחלט שבשעת המבצע הוא יותנע עשר דקות לפני שמטוסי ההרקולס ינחתו באנטבה כדי למנוע הפתעות של הדקה התשעים.


התכנית משתבשת


למרות המאמצים הקדחתניים לא החזיקה תכנית ההטעיה מעמד והתפרקה מיד במפגש הראשון שהיה למרצדס עם חיילים אוגנדים. במקום לאשר את מעבר השיירה בלי שאלות אותתו לה האוגנדים לעצור וכיוונו לעברה את כלי נשקם. החיל האוגנדי הראשון נורה מיד באקדח מצויד במשתיק קול ואילו האוגנדי השני נורה בידי לוחם ישראלי שבנגוד לתכנית פתח באש אוטומטית רגילה שהדיה נשמעו היטב בכל רחבי נמל התעופה.
גורם ההפתעה אבד.
סברות רבות הוצעו במשך השנים כדי להסביר מדוע נכשלה המרצדס. יש טוענים שהישראלים פירשו בטעות את תנועת היד שעשו החיילים האוגנדים כאילו נועדה לאיים בעוד שלמעשה לא היתה להם כלל כונה כזאת. אחרים סבורים ששליט אוגנדה החליף את רכבו זמן קצר קודם לכן או שסיים את בקורו האחרון בנמל התעופה רק שעות מעטות קודם והופעתו המחודשת עוררה את חשדם של השומרים. אולם פרט שנחשף רק לאחרונה עשוי לספק את ההסבר האמיתי לכך שהאוגנדים הבינו מיד שהרכב שבא מולם אינו מסיע את אידי אמין. מסתבר שהמודיעין הישראלי המהולל לא לקח בחשבון את העובדה שבאוגנדה הנהגים יושבים מימין הרכב. במרצדס הישראלית, הנהג ישב כמובן מצד שמאל... עד כמה שהדבר נוגע לגורם ההפתעה היו לוחמי הסיירת יכולים גם להניף דגל ישראל ולקדם את האוגנדים בשירת ''הבאנו שלום עליכם''...


הבמאי המוכשר בעולם


העדר גורם ההפתעה הביא לשנוי בתוכניות. במקום להמשיך בנסיעה לכיוון הטרמינל בו הוחזקו הנוסעים הורה מפקד הכח יוני נתניהו הי''ד ללוחמים לעצור ולהמשיך בהתקדמות רגלית. בשלב זה עמדו לרשות המחבלים רגעים ארוכים בהם יכולים היו לטבוח בחטופים באין מפריע. מדוע לא עשו זאת? אחד ההסברים שהוצעו מאוחר יותר הוא שהמחבלים סברו שהיריות ששמעו מקורם במריבה פנימית בין החיילים האוגנדים השומרים עליהם.
בינתים המשיכו הישראלים לרוץ לעבר הבנין. התכנית המקורית השתבשה. במקום להתפצל מיד לחוליות שיתקפו דרך פתחים שונים רצו הלוחמים בטור אחד ארוך. אמיר עופר אמור היה לנוע ביחד עם שני חיילים נוספים בעקבות מפקדו אמנון פלד. מכיון שלא ראה את פלד לפניו שיער עופר שהלה כבר התקדם ופתח בריצה אחריו. בפועל היו פלד וכל יתר חברי החוליה מאחוריו כך שבלי כונה היה עופר ללוחם הראשון שהגיע לדלת הכניסה לטרמינל. מחבל ששכב על הרצפה מעברו האחר של דלת הזכוכית פתח לעברו באש ממרחק של מטרים ספורים בלבד.
עופר, שעל פי התכנית היה איש החבלה של החוליה, נשא על גופו 5 ק''ג של חומר נפץ ומספר בלתי מבוטל של נפצים. ''די היה בפגיעה מקרית של כדור טועה כדי שאתפוצץ'', סיפר. ''ירינו אחד על השני עד שלבסוף ראיתי את ראשו נשמט וידעתי שפגעתי בו''. מאוחר יותר כשיבדוק את המחסנית של המחבל ההרוג יתברר שהלה הספיק לירות לעברו 15 כדורים. ''רק אלקים יודע איך הוא החטיא אותי. לא היתה עלי אפילו שריטה''.
ההסתערות המוטעית של עופר לפני יתר חבריו היתה ברת מזל גם בדרכים נוספות. שני מחבלים שכבו בחדר סמוך כשכלי נשקם מכוונים לעבר ציר ההתקדמות הצפוי של הלוחמים הישראלים. התפרצותו הפתאומית והבלתי מתוכננת של עופר לחדר הסמוך גרמה להם לסובב את ראשם לעברו, בדיוק רגע בו הגיעו יתר לוחמי הכח שחיסלו אותם לפני שהספיקו לשוב ולהסתובב לעברם.
חוטף רביעי הסתתר מאחורי עמוד וכיוון את נשקו כדי לירות לעבר עמוס גורן. שבריר שניה קודם לכן ירה לעברו גורן. כאשר נבדק נשקו של המחבל, מספר אמיר, התברר שהלה כבר הספיק ללחוץ על ההדק אלא שהקליע שירה עמוס פגע בדיוק בקנה הרובה ומנע את פליטת הכדור. ''אפילו הבמאי המוכשר ביותר בעולם לא היה יכול לתכנן את זה טוב יותר'', הוא מסכם.


''מאה אנשים דרכו על הרימון''


ניסים המשיכו ללוות את המבצע גם אחרי שהמטוסים כבר היו בדרכם חזרה. ''בשלב מסוים במהלך הטיסה בת השעה לבירת קניה קראה לי אחת החטופות'', משחזר ח''כ אפרים סנה שהיה מופקד על בית החולים המוטס שפעל באחד המטוסים, ''היא אמרה: 'בוא מהר! אני חושבת שאני יושבת על משהו צבאי'. היא נעמדת ומרימה רימון יד ממוזער, מסוג הרימונים הידועים לשמצה בגלל רמת בטיחותם הנמוכה ומשמשים רק יחידות מובחרות לצורך מבצעים מיוחדים. מסתבר שהרימון נשר מתוך אפודתו של יוני [נתניהו] בשעה שהעלו אותו למטוס. מכיון שהפצועים הועלו לפני יתר בני הערובה המשוחררים ניתן להניח בודאות שבערך מאה אנשים דרכו על הרימון הזה לפני שנתגלה. אפשר לתאר מה קורה חלילה אילו היה הרימון מתפוצץ בתוך ההרקולס שהכיל את כל הנוסעים''....
רימון היד הזה שהתגלגל בחפשיות על קרקעית המטוס לא כנראה היחיד. עמיצור כפרי מספר כי לאחר שהמטוסים נחתו בניירובי הוא הלך לראות את נתניהו הי''ד והבחין כי בתוך אפודת הקרב שלבש נותרו שני רימונים שבנגוד לנהלים לא פורקו. ''ראיתי שקליע פגע בקצה אחד הרימונים ועשה חור במחסנית שלו. יש לנו מזל שהוא לא התפוצץ ברגע הפגיעה או במהלך הטיסה''.
בסופו של דבר נחשב מבצע יהונתן לאחד המוצלחים ביותר בתולדות צה''ל. לוחם אחד ושלשה חטופים נהרגו אך המבצע שיקם את כושר ההרתעה של ישראל והעביר מסר שנקלט היטב בבירות העולם ושינה את כללי המשחק במלחמה נגד הטרור. אבל עיון זהיר בפרטים הקטנים מגלה שאך כפסע הפריד בין הצלחה לכשלון צורב. אם ..לא ישמור עיר, שוא שקד שומר.


לקישורים נוספים...