איך את\ה מגדיר\ה את עצמך??



חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

המלך פאר (70)
ברק יוסף (41)
good123 (40)
doron (27)
בנדורה (46)
DL2000 (39)
zhadik (48)
CAFEZOHAR (41)
לתמונות נוספות...

פרשת בא

bgy
פרשת השבוע - פרשת בא
נאמר בפרשה: "וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה ה' את משה ואהרן, כן עשו".

שאלו רבותינו במדרש וכי כבר עשו, והלא לא עשו אלא אחר ארבעה עשר יום? אלא כיון שקבלו עליהם לעשות מעלה עליהם המקום כאילו כבר עשו. ומדברי המדרש מתגלה לעיננו סוד גדול וחשוב עד מאד, אדם עושה מצוה אחת מקבל שכר עבור אותה המצוה, אבל אדם החושב לעשות מצוה בעוד כמה ימים, שכר אותה המצוה מגיע אליו כבר מאותה השעה.

שמעתי מאחד מגדולי הדור שאמר פעם, אדם שלומד כל יום אז מקבל שכר עובר אותו הזמן שלמד, אבל אדם הקובע זמן לתלמודו, ובאותו הזמן הוא אינו מוותר על הלימוד למען שום דבר בעולם, מעלה עליו השם יתברך כאילו כבר למד כל הזמן ההוא, ונמצא שכל ימיו הוא שרוי בזכות של לימוד התורה.

וכן הדבר בכל ענין וענין מעבודת ה' יתברך, שאם יחשוב אדם, "אני איני כועס בשום אופן", או איני מתגאה, או כל מידה ומצוה אחרת, נמצא שכרו גדול מאד, כי ה' יתברך מחשב את כל הפרטים ופרטי הפרטים של מעשיו ונמצא שכרו גדול לאין ערוך.

וכן הדבר בכל המצוות, שיש להקדים את המחשבה למעשה המצוה. רבותינו בגמרא במסכת שבת (ל.) אמרו, ביקש דוד המלך מאת ה' יתברך לדעת מדת ימיו מה היא, שרצה לדעת מתי ימות, כמו שנאמר "הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא", אמר לו ה' יתברך, גזירה היא שאין מודיעין קיצו של אדם. בקש מה' יתברך שלכל הפחות יאמר לו באיזה יום בשבוע עתיד למות, אמר לו ה' יתברך שהוא עתיד למות ביום השבת. ביקש ממנו דוד שיוסיף לו עוד יום אחד על ימי חייו, שימות ביום ראשון, אמר לו ה', כבר הגיע זמן מלכות שלמה בנך, ואין מלכות אחת נוגעת בחבירתה. אמר לו דוד, ביקש דוד מה', שימות ביום ששי, כדי שלא יהיה מוטל מת ביום השבת ואי אפשר לקברו, אמר לו ה', "כי טוב יום בחצריך מאלף", טוב לי יום אחד שאתה יושב יושב ועוסק בתורה, יותר מאלף קרבנות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני. עד כאן דברי הגמרא. ולא פלא הדבר, כי דוד המלך כל מעשיו היו מכוונים במחשבה נכונה, עד שזכה שיום אחד של לימוד תורה שלו, היה יקר לפני ה' יתברך יותר מאלף עולות ששלמה הקריב לפניו. שכן מצאנו שהיתה דרכו של דוד המלך, שלפני שיצא לקרב נגד גולית הפלישתי הגבור, עמד והכין עצמו לקרב, שהתפלל לפני ה' יתברך שיסייע לו במלחמה כנגד הצורר, ולא ניגש לקרב בלי הכנה וכוונת הלב, אף שיכול היה להיות שינצח את גלית מחמת גודל קדושתו וזכותם של ישראל.

ומצאנו כן אצל התנאים הקדושים, שמאי הזקן שכבר מיום ראשון היה מתחיל לחשוב על ההכנות לשבת קודש, שהיה קונה לשבת בשר משובח שהיה רואה ביום ראשון, ולאחר מכן ביום שני היה רואה בשר אחר יותר משובח, היה קונה את אותו הבשר לכבוד שבת, ואת הבשר שקנה אמש היה אוכל ביום חול. נמצא שמאי כל ימיו אוכל לכבוד שבת קודש. שמחמת הכוונה והמחשבה בכל מעשיו שיהיו לשם שמים, גם אכילה רגילה שלו בימות החול נעשתה מצוה לכבוד שבת קודש.

אדם שמכין את עצמו לקראת התפילה ולקראת כל מעשה המצוות, אין הוא יכול לעשר בכלל לאיזה השגים יוכל להגיע על ידי כן, שאפילו אם שני בני אדם יראו לנו שעושים את אותו מעשה, אין אנו רואים בעיננו את פנימיות המעשים, שזה שהכין עצמו לקראת המעשה, נמצא שהמעשה שלו נעלה ומפואר ומרומם לאין שיעור מהמעשה של חבירו.

וכך אומר היה רבינו יוסף חיים, מחבר ספר בן איש חי, שבמחשבת המצוה, האדם פועל הרבה יותר מאשר בגוף המצווה עצמה, ואם הוא שמח במעשה המצוה, אז יש לו עוד ועוד שכר במעשיו לאין ערך ושיעור.
 
שבת שלום.
 
ערוך על פי מאמרו של הרה"ג דוד שאלתיאל שאלתיאל שליט"א.
הוספת תגובה

1 תגובות לכתבה
1. SwVrKGiCVndt Jabbar (משתמש/ת אנונימי/ת) 2012/04/29 15:31

לקישורים נוספים...