איך את\ה מגדיר\ה את עצמך??



חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

המלך פאר (71)
ברק יוסף (42)
good123 (41)
doron (28)
בנדורה (47)
DL2000 (40)
zhadik (49)
CAFEZOHAR (42)
לתמונות נוספות...

פרשת זכור

ראשי >פרשת השבוע>פרשת זכור
bgy
פרשת זכור

זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק

 
 

שבת שקודם הפורים, מוציאין בבית הכנסת שני ספרי תורה, אחד - שקורין בו בפרשת השבוע שבעה קרואים, ואחד - שקורין בו למפטיר:
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, שבסוף סדר כי תצא מספר דברים, וקורין אותה 'שבת זכור' על שם הקריאה הזו; ומפטירין אחר כך בנביא (שמואל - א טו): פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק:
מצוַת עשה מן התורה על כל ישראל לשמור בלב איבה ושנאה לעמלק ולזרעו, ולזכור בפה את רשעותו, ונספר זאת לבנינו ולדורותינו מה עשה לנו אותו רשע בדרך בצאתנו ממצרים; עד אשר נאבד את זכרו מן העולם ונמחה את שמו שלא ישאר לו שריד ופליט, לא נפש אחת זכר או נקבה, ולא שום דבר אחר שנקרא על שמו. וזה הוא מה שכתוב בתורה: זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וגו', תִּמְחֶה אֶת זֵכִר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח; ודרשו חכמים: זָכוֹר - בפה; לֹא תִּשְׁכָּח - בלב:
וכדי לקיֵּם מצוַת עשה זו של זכירת רשעותו של עמלק בפינו ושמירת האיבה אליו בלבנו, תקנו חכמים שיהו קוראים פרשה זו בציבור ומתוך הספר, פעם אחת בכל שנה, בשבת שקודם הפורים, כדי לסמוך מחיַּת עמלק למחית המן שהיה מזרעו:
ואף על פי שפרשה זו נקראת בכל שנה גם עם סדר פרשיות השבוע, בסדר כי תצא שקורין כמנהגנו בסוף הקיץ - חיָּבים לקרוא פרשה זו קריאה לעצמה בשעתה. כשקוראים אותה על הסדר, מתכוְּנים לקיֵּם מה שתִּקן משה רבינו עליו השלום להיות קוראים בתורה בכל שבת; וכשקוראים אותה בשעתה, לפני הפורים - מתכוְּנים לקיֵּם מצוַת עשה של זכירת השנאה לעמלק כמצווה עלינו בתורה:
כיון שהקריאה בפרשת זכור בשעתה, היא משום מצוַת עשה דאוריתא, לפיכך היא חמורה, וצריך הקורא בתורה שיכוֵּן להוציא את הקהל ידי חובתם במצוה זו, והקהל צריך שיכוֵּן לצאת ידי מצוַת הזכירה בשמיעה מן הקורא כאילו היו קוראים בפיהם:
יש שכתבו שאם לא שמע פרשת זכור, יוצא בשמיעתו בפורים קריאת פרשת 'ויבא עמלק':
הקטן שלא הגיע למצוות לא יעלה למפטיר בפרשת זכור, ולא יהא קורא בפרשה להוציא ידי השומעים, שכיון שהוא פטור מן המצוות אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם. ויש נוהגים חומרא זו בכל ארבע הפרשיות שהקטן אינו עולה בהן למפטיר:
והנשים שבאות לבית הכנסת לשמוע קריאת זכור, אינו אלא מנהג ולא דין. מצוַת 'זכור' נאמרה לזכרים בלבד שמצווים להכרית זרעו של עמלק במלחמה. והנשים הואיל שאינן במצוַת המלחמה לפי שאין דרכן של נשים לצאת למלחמה -
ספר התודעה - פרק חמשה עשר:
אינן מצוות גם במצוַת הזכירה. ואולם יש מן הפוסקים הסוברים שגם הנשים חיָּבות לשמוע קריאה זו מצד הדין, כיון שבמלחמת מצוה הכל יוצאים וכו':
חולה שאינו יכול לצאת מביתו, וכן הכלוא בבית הסוהר, כל השנה כולה אסור לטלטל ספר תורה מבית הכנסת למקומו כדי שישמע קריאת התורה, ובשבת זכור, כיון שקריאה זו מצוה מן התורה - מותר לטלטל עבורו ספר תורה כדי שיקיֵּם את המצוה. ויש אומרים שדין זה נוהג גם בשבת שקורין פרשת פרה וכמו שיתבאר להלן במקומו:
מנהג קהילות ספרד לאחר קריאת התורה בפרשת זכור אומרים בציבור פיוט של ר' יהודה הלוי 'מי כמוך, ואין כמוך'. תוכן הפיוט: סיפור נס פורים בסגנון של שירה לפי מגילת אסתר ומדרשי חכמים. ויש בפיוט הזה שבעים ושלשה בתים של ארבעה - ארבעה חרוזים, וכל חרוז אחרון מן הבית נגמר בפסוק עם מלת הסיום 'לו'. עשרים ושנים הבתים הראשונים הם לפי סדר אותיות א' ב', וכן עשרים ושנים הבתים האחרונים; ועשרים ותשעה הבתים שבאמצע, בהם חותם הפיטן את שמו: 'אני יהודה הלוי הקטן ברבי שמואל הלוי' שיש בו עשרים ותשע אותיות:

הוספת תגובה


לקישורים נוספים...